המוסיקה שבי

לפני מספר שנים כשעוד הייתי עובדת סוציאלית מן המניין, השתתפתי בהשתלמות על גישה טיפולית (הגישה הנראטיבית). ביום האחרון של ההשתלמות המנחות הדריכו אותנו בתהליך של מדיטציה בסופה של המדיטציה כתבתי את השיר הבא:

נערה פיה
לבושה שמלה לבנה
סביב ראשה הילה
גופה מחובר לאדמה
היא צועדת בשביל
מתפעלת מהסביבה,
נשמתה חופשיה
רגליה יחפות
נושמת אוויר
היא מרגישה רכה ועדינה,
צועדת בבטחה,מלאה עוצמה
היא יודעת שהיא אמיצה.
והנה היא עומדת משתאה..
קופצת מאבן לאבן
ובקלילות עולה במעלה
עוד רגע תגיע לפסגה
הכל ירוק מסביב
בקצה,ים כחול
היא הופכת לציפור...
הצורך לעוף לחופשי
נמצא בכל איבר בגופי
אני עפה,כולי התרגשות
מרגישה איך תנועת האוויר
עוזרת לי "לשוט"
מסתכלת למטה
המים זורמים
ומסביב אור כחלחל
והקול אומר לי את שמי
הוא אומר לי, הקשיבי
מגיעה למפל,
אני מחפשת להגיע ליעדי
כולך מאירה,תהיי את והמוסיקה
כתבי רגשותייך,הלחיני שירייך,
את כאן בשביל להתחבר אל התדר
שיש לו קול,צליל ודיבור.
המשיכי לשיר,לנגן ולכתוב
לגיל אין שום גבול
והכל יזרום מעצמו,
הסירי מחסומים
תתחברי למרומים
את שם ואת כאן
אין גבול ואין זמן.

ההתרגשות מילאה את גופי ידעתי שזה מסר אבל עדיין לא הבנתי את עומקו. התאים בגופי דיברו וידעו. הם ידעו שהמוסיקה זורמת בהם. שזה חלק מהיעוד שלי שזה עתה נגלה לעיני. אבל אני לא הבנתי איך? שנים שלא ניגנתי, הנחתי את הנגינה בצד בדיוק בשנה שבה אחותי הבכורה נאבקה במחלת הסרטן, להלחין? מי חשב על זה. לכתוב כתבתי רק למגירה. זו היתה דרכי לשחרר את רגשותי.

אבל הרוח דוחפת ומובילה אם אתה קשוב אליה. וכך אחרי ששכחתי או הדחקתי את השיר וגם הוא הגיע למגירה, מצאתי את עצמי בערב התקשור של דורית ישראל. בסיומו של הערב, דורית העבירה לי מסר אישי שאני במהותי זמרת למוארינית ואופיע על במות בפני קהלים גדולים.

לא ידעתי במודע מהי יבשת למוריה, לא שמעתי אז על שירה למוריאנית או שירה אינטואיטיבית, והנגיעה שלי במוסיקה הסתכמה בשירה בחבורת זמר. אבל התחושה הפנימית היתה שחזרתי הביתה שזה הייעוד. משם הדברים החלו להתחבר, כמו חלקי פאזל שמתחברים והתמונה מתבהרת, אני ממשיכה לצעוד בנתיב, כמו שנאמר מרגע זה הערוץ נפתח.

השירה הלמוריאנית איך שאני מרגישה אותה מגיעה ישירות מן הלב ואינה מערבת את השכל. לכן מבחינתי זו שירת הלב. נקיה אותנטית ללא שיפוט וללא ביקורת, כשאני שרה אני עפה, אני מדברת את שפת הצלילים וההברות וכך נוצרת מנגינה שחודרת ועוברת ומותאמת לאותם תדרים עדינים של כל הסובב באותו זמן.

הרי היקום כולו מושתת מתדרים שאת חלקם אפילו איננו מצליחים לשמוע באוזנינו. גופינו רוטט, הטבע רוטט. והצלילים הם רטט, ההברות מקצב ונוצרה שפה.

בשנת 2013 השקתי את הדיסק "FAITH" שכולל שירים מתוקשרים. הרגשתי צורך עז להעביר את לאורך הזמן הבנתי את עוצמת הריפוי והאנרגיה הטמונה בשירים אלו מתוך המשובים של האנשים המסרים העמוקים בשירי הדיסק שהגיעו הישר מהלב אל לבבות האנשים. שהאזינו להם.